#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה. פרש- א] מי הם אותם אבירי לב. 2 ב] לפי' א' מדוע הם רחוקים מצדקה. [ומחלוקת בזה].	"א] לרב ושמואל ואמרי לה ר' יוחנן ור' אלעזר, על צדיקים. ולרב יהודה על רשעים, גובאי טיפשאי. אמר רב יוסף תדע דהא לא איגייר גיורא מינייהו. [עי' עוד בגמ'].<br>ב] חד אמר כל העולם כולו נזונין בצדקה [של הקב""ה. רש""י] והם נזונין בזרוע [בזכות עצמם]. וחד אמר כל העולם כולו נזונין בזכותם והם אפילו בזכות עצמן אין נזונין, כמו ר' חנינא שהוא עצמו די לו בקב חרובין מע""ש לע""ש."	ברכות יז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<font color=""#080000"">חתן לת""ק רשאי לקרות 
ולרשב""ג לא כל הרוצה ליטול את השם יטול. וק' שלענין מלאכה בט' באב הוא להיפך, 
שלרשב""ג לעולם יעשה כל אדם את עצמו כת""ח, ולא יעשה מלאכה, וק' דרבנן אדרבנן ורשב""ג 
ארשב""ג.</font>"	"לר' יוחנן מוחלפת השיטה. ולרב שישא בריה דרב אידי לא תחליף, שלת""ק יוהרא הוא כששונה מכולם, משא""כ חתן. ולרשב""ג בחתן יש יוהרא שמראה שיכול לכוון, אבל כאן הרואה אומר מלאכה הוא שאין לו, פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא. [וכך פסקו תוס' וכרשב""ג, עיי""ש לדידן שמ""מ חתן יקרא]."	ברכות יז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שמתו מוטל לפניו.. ואינו מברך. מדוע [תלוי במה הפי' במשנה]. רש""י ותוס' [בתוס'- ב' ביאורים מהירושלמי. וב' נפק""מ, אחד מהרא""ש. ועוד דרשה של הירושלמי]."	"לרש""י אינו צריך לברך. ומשום טירדא דמצוה, כמו חתן. [רש""י בתחי' המשנה, ולכאו' גם פה].<br>ולתוס' אינו רשאי לברך. ומפרש בירושלמי א' מפני כבודו של מת ב' מפני שאין לו מי שישא משאו. ומבואר בתוס' נפק""מ לענין שבת, באופן שאז אין לו מה לעשות, שלטעם א' עדיין פטור. ועי' ברא""ש נפק""מ כשיש אחר שישא משאו.<br>ולעיל במשנה הביאו תוס' ירושלמי שילפינן מלמען תזכור.. כל ימי חייך, ימים שאתה עוסק בחיים ולא ימים שאתה עוסק במתים."	ברכות יז:		
